דילוג לתוכן הראשי

אישור לרעידת אדמה לעוגנים : זיוף או אמת ?

בעולם של היום, יש נטייה לדרוש אישור לרעידת אדמה לעוגנים למגוון של פרויקטים.  אבל, מה זה בדיוק האישור הזה ?  מה החשיבות שלו ? ואיך אמורים להשתמש בו ?


ראשית, חשוב להדגיש ש"אישור לרעידת אדמה" לעוגן מסוים, מאשר שהיצרן שילם למעבדה מאושרת לבדוק את העוגן לפי תהליך הנקבע בתקן אירופאי ETAG Annex E לתכנון לרעידת אדמה.  זה לא אומר שהעוגן "טוב" או "רע" לרעידת אדמה, זה רק אומר שהיצרן שילם על הבדיקה.  בוודאי, שבדרך כלל, יצרן לא מוציא כסף על בדיקה של עוגן שפחות מתאים לרעידת אדמה.  אבל, האישור עצמו לא מבטיח בשום דרך שהעוגן יתפקד בצורה אפקטיבית (יחסית לעומסים רגילים) בזמן של רעידת אדמה.

לדוגמא, עוגן חץ כגון MTP-X M12 מחזיק בבטון סדוק 16kN ובחישוב לרעידת אדמה 9kN, ירידה של 43% מהתסבולת.  לעומת זאת, עוגן SZ M12/18 מחזיק אותו עומס בבטון סדוק ובחישוב לרעידת אדמה.  הסיבה פשוטה : עוגני חץ פחות טובים לעומסים דינאמיים.  זה אומר שהאישור תקן אירופאי לרעידת אדמה רק מאשר שהעוגן נבדק לכךולא שהעוגן טוב לכך.
יש גם דרגות שונות של בדיקות. 

בתקן אמריקאי, לכל סוגי אפליקציות יש אות אחרת וככל שהעוגן מאושר ליותר אותיות, זה אומר שהוא מתאים ליותר מצבים.  למרות זאת, האישורים בתקן אמריקאי לא מלווה מתסבולת ברורה לכל מצב אבל מפנה את המתכנן לסעיפים מתקנים להפחתת תסבולת העוגן בהתאם למצב.  מעט אנשים עושים שימוש בתקן אמריקאי לתכנון לרעידת אדמה.

בתקן אירופאי (הבסיס לתכנון עוגנים על ידי רוב משרדי התכנון בארץ), יש שתי דרגות : C1 ו-C2.  מה ההבדל ?

C1 הינו אישור לאלמנטים לבנייה לא סטרוקטוראלי, C2 לאלמנטים לבנייה סטרוקטוראלי.
ברור שאין הרבה תכנון לרעידת אדמה לאלמנטים לא סטרוקטוראליים והאישור C1 אמור להיות ברב המקרים לא רלוונטי.  אבל, בארץ, רב המתכננים לא מודעים מההבדל המשמעותית הזה ומאשרים עוגנים מכנים או כימיים על בסיס אישור זה גם לאלמנטים סטרוקטוראליים.

יתרה מכך, ברב התכנונים לעוגנים לרעידת אדמה, חישוב העוגנים מבוצע במצב של בטון סדוק בעומסים סטטיים או חצי-סטטיים. המתכנן רק דורש שלעוגן יהיה אישור רעידת אדמה, C1 או C2.   המתכנן טועה פעמיים :

-          אם אנחנו מדברים על תכנון סטרוקטוראלי לרעידת אדמה, אז חייב אישור C2

-          הוא חייב להתחשב בתכנון בתסבולת המחושבת על פי האישור C2 הנמצאת בתקן אירופאי של העוגן. 

אם הוא לא עושה כך, הוא מתנהג כמו מנהל משרד תכנון ששוכר למשרדו מתמודד שנרשם ללימודי הנדסה מבלי לשאול האם הוא סיים את לימודיו. זה לא חכם ולא נכון.
תוויות:

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

למה עוגן ג'מבו איננו הפתרון הטוב ביותר

רב הקבלנים הקטנים בארץ והשיפוצניקים משתמשים ביום יום בעיקר בעוגני ג'מבו  לאפליקציות של חיבורים. הם קונים אותם בחנויות חומרי בניין שונות ברחבי הארץ. לרב המקרים העוגן ג'מבו מבצע את העבודה שבשבילו קנו אותו אבל האם הוא הפתרון הטוב ביותר ? או אולי הזול ביותר ? או אולי הקל ביותר? בשלוש השאלות האלו התשובה היא בדרך כלל לא. ולא ולא ! עוגן גימבו הפתרון הטוב ביותר ? אם אתם מתקינים את העוגן על קיר בטון,  עוגן חץ , במחיר זהה, בקושי התקנה זהה, תחזיק פי-2 עד פי 3 יותר עומס ולא תעלה יותר כסף. אפשר אפילו להשתמש בעוגן חץ בקוטר הרבה יותר קטן מהעוגן ג'מבו כי הוא נחזיק פשוט הרבה יותר והפלדה שממנו הוא עשוי גם בדרך כלל הרבה יותר טובה. לדוגמא, עוגן חץ איכותי בקוטר 8 מ''מ יהיה ש''ע לעוגן גימבו חצי צול (12.5 מ''מ)... יש אופציה אחרת גם, להשתמש  בבורג בטון בהברגה ישירה . בקוטר 7.5 מ''מ הבורג בטון מחזיק עומסים זהים לעוגן ג'מבו חצי צול (12.5 מ''מ), יהיה הרבה יותר קל להתקנה (במידה ויש לכם מברגת אימפקט) ויעלה פחות. יתרון נוסף של בורג בטון הינו האפש...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

מפרט תכנון עוגן כימי למתכנן

1.1- לבדוק שה עוגן כימי  מאושר /תקני לשימוש שבו אנחנו עושים בדבק : מוטות הברגה, מוטות ברזל, בטון סדוק וכולי. -הזהרה : חברות מובילות התחילו להשתמש בדבקים ללא שום תקן אירופאי, המיועדים לעבודות לא קונסטרוקטיביים. אין לסמוך על המותג. יש לבדוק בנתונים טכניים שהדבק אכן מאושר ותקני.- 1.2- לעשות את החישוב על ידי  תוכנת חישוב  של החברה המספקת את העיגון כימי או דרך חישוב ידני בהתאם לדרישות התקנים האירופאיים. 1.3- לרשום בתוכנית בצורה ברורה את  שם הדבק, קוטר המוט, עומק התקנה וקוטר קידוח  בבטון (או לרשום בהתאם להוראות היצרן אבל האופציה הזאת מחסה את המתכנן מהאחראיות אבל מזמין גם טעויות של הקבלן). -הזהרה : נושא הקוטר קידוח בהתאם לקוטר המוט הינו מסובך כי עם אותו דבק כימי, עם אותו קוטר מוט, הקוטר קידוח יכול להיות שונה בהתאם לסוג המוט ולתקן שהשתמשנו לתכנון. לדוגמא התקנה של מוט הברגה בקוטר 12 מ''מ עם דבק כימי דורש לפי תקן אירופאי TR029 קוטר קדח 14 מ''מ ועם אותו תקן עם מוט ברזל בקוטר 12 מ''מ, הקדח הנדרש הינו 16 מ''מ ועם אותו מוט ברזל בקוטר 12 מ''מ אב...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

מתי להשתמש בעוגן חץ ומתי להשתמש בבורג בטון ?

מתי להשתמש בעוגן חץ ומתי להשתמש בבורג בטון ? בורג בהברגה ישירה לבטון עוגן חץ בורג בהברגה ישירה לבטון  הינו עוגן שמתקינים בהברגה בתוך בטון.    קודחים חור בקוטר של לב הבורג ומשתמשים או במפתח ידני או במברגת אימפקט על מנת להבריג את הבורג.    כך מייצרים בעצם תבריג נקבה בתוך הבטון. עוגן חץ  הינו עוגן עשוי מחלק ראשון עם הברגה ואום וחלק שני עם מוט שמתרחב בקצה עם 3-4 כנפיים שנפתחות בזמן משיכת העוגן ומייצרות קונטרה עם הבטון. התקנה של בורג בטון קלה ומהירה יותר מהתקנת עוגן חץ ולכן פועלים מעדיפים בדרך כלל לעבוד עם בורג בטון. עקרונית, לעוגן חץ נקודת אחיזה בודדת וחזקה מאוד ולבורג בטון נקודות אחיזה רבות (ההברגה) אבל    יותר חלשות.    זה אומר שהלחץ של עוגן חץ יהיה יותר מרוכז בבטון ושל הבורג בהברגה ישירה יותר מפוזר לאורך ההברגה. כתוצאה מכך, בורג בטון בקרבת קצה בטון יתפקד טוב יותר ופחות יגרום לכשל של קצה בטון בזמני ההתקנה.    ויהיו לפי כך יותר מתאים להתקנות לחיבור מעקה או כל אפליקציה הנמצאת קרובה לקצה בטון. מצד שני, במהלך התק...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא