דילוג לתוכן הראשי

DIN7504 התקן האירופאי לבורג איסכורית

 תקן DIN 7504 הוא אחד התקנים הנפוצים והחשובים ביותר בעולם המחברים והברגים, המגדיר את המפרט הטכני עבור ברגים קודחים מעצמם (Self-drilling screws) שנקראים "איסכורית". ברגים אלו, המוכרים בישראל לעיתים קרובות בשם "ברגי איסכורית" או "ברגי פח-פח", חוללו מהפכה בענף הבנייה והמתכת בזכות יכולתם לבצע שלוש פעולות במכה אחת: קידוח, הברזה והידוק.

להלן סקירה מורחבת על מאפייני התקן, סוגי הברגים ושימושיהם:
 
1. מהות התקן והמנגנון הטכני
ברגים המיוצרים לפי תקן DIN 7504 מצוידים בקצה דמוי מקדח (Drill point). עיצוב זה מייתר את הצורך בקידוח מוקדם של חור מוביל (Pilot hole).
  • פעולת הקידוח: קצה הבורג קודח בחומר (בדרך כלל פח או פרופילי פלדה/אלומיניום).
  • יצירת התבריג: לאחר הקידוח, גוף הבורג, בעל תבריג שנועד להקשה עצמית, יוצר את התבריג הפנימי בתוך החומר ומתהדק אליו.
  • יעילות: שימוש בברגים אלו חוסך זמן עבודה משמעותי, מפחית בלאי של מקדחים נפרדים ומונע שגיאות של חוסר התאמה בין החור לבורג.
 
2. סיווגים פנימיים בתקן (סוגי ראשים)
תקן DIN 7504 אינו מתייחס לסוג בורג אחד בלבד, אלא מתחלק לתתי-תקנים לפי צורת הראש ואמצעי ההברגה:
  • DIN 7504K (ראש משושה עם אוגן): הנפוץ ביותר בבנייה קלה וגגות. הראש המשושה מאפשר העברת מומנט גבוהה, והאוגן (Washer) המובנה מספק שטח פנים גדול להידוק. לעיתים קרובות משולב עם אטם EPDM למניעת חדירת מים.
  • DIN 7504N / DIN 7504M (ראש עדשה - Pan Head): בעל ראש מעוגל, משמש לחיבור לוחות פח דקים בהם נדרש גימור אסתטי ובולט פחות.
  • DIN 7504P (ראש קוני שקוע - Countersunk): הראש משתקע בתוך החומר ויוצר פני שטח ישרים (Flat). משמש לחיבור עץ למתכת או במקומות בהם ראש הבורג אינו יכול לבלוט.
 
3. חומרים וציפויים
הברגים מיוצרים מחומרים שונים בהתאם לסביבת העבודה:
  • פלדה מחוסמת (Carbon Steel): החומר הנפוץ ביותר, עובר טיפול תרמי כדי להקנות לו את הקושי הנדרש לקדיחה במתכת. לרוב מגיע עם ציפוי אבץ (Zinc Plated) להגנה מפני קורוזיה.
  • נירוסטה (Stainless Steel): קיימים ברגים מחומרי A2 (304) או A4 (316) לסביבות קורוזיביות במיוחד. עם זאת, חשוב לזכור שנירוסטה רכה יותר מפלדה מחוסמת, ולכן קיימים ברגי בי-מטל (Bi-Metal) שבהם רק הקצה עשוי פלדה קודחת והגוף מנירוסטה.
 
4. דגשים לשימוש נכון
כדי להבטיח את יעילות הבורג לפי תקן DIN 7504, יש לשים לב לפרמטרים הבאים:
  • כושר קידוח (Drilling Capacity): לכל קוטר בורג יש עובי מקסימלי של מתכת שבו הוא מסוגל לקדוח (בדרך כלל בין 2 מ"מ ל-12 מ"מ בהתאם לדגם).
  • מהירות הברגה: קידוח מהיר מדי עלול לשרוף את קצה הבורג, בעוד קידוח איטי מדי לא יחדור את החומר ביעילות.
  • סוג המברגה: מומלץ להשתמש במברגות בעלות קלאץ' או אימפקט המותאמות לעבודה עם ברגים קודחים.
לסיכום, ברגי DIN 7504 הם עמוד השדרה של עבודות המסגרות והבנייה הקלה המודרנית. הבנת תתי-הסוגים של התקן מאפשרת למתכננים ולמבצעים לבחור את הבורג המדויק ביותר עבור היישום הנדרש, תוך הבטחת חוזק מבני ועמידות לאורך זמן.
תוויות:

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפרט תכנון עוגן כימי למתכנן

1.1- לבדוק שה עוגן כימי  מאושר /תקני לשימוש שבו אנחנו עושים בדבק : מוטות הברגה, מוטות ברזל, בטון סדוק וכולי. -הזהרה : חברות מובילות התחילו להשתמש בדבקים ללא שום תקן אירופאי, המיועדים לעבודות לא קונסטרוקטיביים. אין לסמוך על המותג. יש לבדוק בנתונים טכניים שהדבק אכן מאושר ותקני.- 1.2- לעשות את החישוב על ידי  תוכנת חישוב  של החברה המספקת את העיגון כימי או דרך חישוב ידני בהתאם לדרישות התקנים האירופאיים. 1.3- לרשום בתוכנית בצורה ברורה את  שם הדבק, קוטר המוט, עומק התקנה וקוטר קידוח  בבטון (או לרשום בהתאם להוראות היצרן אבל האופציה הזאת מחסה את המתכנן מהאחראיות אבל מזמין גם טעויות של הקבלן). -הזהרה : נושא הקוטר קידוח בהתאם לקוטר המוט הינו מסובך כי עם אותו דבק כימי, עם אותו קוטר מוט, הקוטר קידוח יכול להיות שונה בהתאם לסוג המוט ולתקן שהשתמשנו לתכנון. לדוגמא התקנה של מוט הברגה בקוטר 12 מ''מ עם דבק כימי דורש לפי תקן אירופאי TR029 קוטר קדח 14 מ''מ ועם אותו תקן עם מוט ברזל בקוטר 12 מ''מ, הקדח הנדרש הינו 16 מ''מ ועם אותו מוט ברזל בקוטר 12 מ''מ אב...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

למה עוגן ג'מבו איננו הפתרון הטוב ביותר

רב הקבלנים הקטנים בארץ והשיפוצניקים משתמשים ביום יום בעיקר בעוגני ג'מבו  לאפליקציות של חיבורים. הם קונים אותם בחנויות חומרי בניין שונות ברחבי הארץ. לרב המקרים העוגן ג'מבו מבצע את העבודה שבשבילו קנו אותו אבל האם הוא הפתרון הטוב ביותר ? או אולי הזול ביותר ? או אולי הקל ביותר? בשלוש השאלות האלו התשובה היא בדרך כלל לא. ולא ולא ! עוגן גימבו הפתרון הטוב ביותר ? אם אתם מתקינים את העוגן על קיר בטון,  עוגן חץ , במחיר זהה, בקושי התקנה זהה, תחזיק פי-2 עד פי 3 יותר עומס ולא תעלה יותר כסף. אפשר אפילו להשתמש בעוגן חץ בקוטר הרבה יותר קטן מהעוגן ג'מבו כי הוא נחזיק פשוט הרבה יותר והפלדה שממנו הוא עשוי גם בדרך כלל הרבה יותר טובה. לדוגמא, עוגן חץ איכותי בקוטר 8 מ''מ יהיה ש''ע לעוגן גימבו חצי צול (12.5 מ''מ)... יש אופציה אחרת גם, להשתמש  בבורג בטון בהברגה ישירה . בקוטר 7.5 מ''מ הבורג בטון מחזיק עומסים זהים לעוגן ג'מבו חצי צול (12.5 מ''מ), יהיה הרבה יותר קל להתקנה (במידה ויש לכם מברגת אימפקט) ויעלה פחות. יתרון נוסף של בורג בטון הינו האפש...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

מתי להשתמש בעוגן חץ ומתי להשתמש בבורג בטון ?

מתי להשתמש בעוגן חץ ומתי להשתמש בבורג בטון ? בורג בהברגה ישירה לבטון עוגן חץ בורג בהברגה ישירה לבטון  הינו עוגן שמתקינים בהברגה בתוך בטון.    קודחים חור בקוטר של לב הבורג ומשתמשים או במפתח ידני או במברגת אימפקט על מנת להבריג את הבורג.    כך מייצרים בעצם תבריג נקבה בתוך הבטון. עוגן חץ  הינו עוגן עשוי מחלק ראשון עם הברגה ואום וחלק שני עם מוט שמתרחב בקצה עם 3-4 כנפיים שנפתחות בזמן משיכת העוגן ומייצרות קונטרה עם הבטון. התקנה של בורג בטון קלה ומהירה יותר מהתקנת עוגן חץ ולכן פועלים מעדיפים בדרך כלל לעבוד עם בורג בטון. עקרונית, לעוגן חץ נקודת אחיזה בודדת וחזקה מאוד ולבורג בטון נקודות אחיזה רבות (ההברגה) אבל    יותר חלשות.    זה אומר שהלחץ של עוגן חץ יהיה יותר מרוכז בבטון ושל הבורג בהברגה ישירה יותר מפוזר לאורך ההברגה. כתוצאה מכך, בורג בטון בקרבת קצה בטון יתפקד טוב יותר ופחות יגרום לכשל של קצה בטון בזמני ההתקנה.    ויהיו לפי כך יותר מתאים להתקנות לחיבור מעקה או כל אפליקציה הנמצאת קרובה לקצה בטון. מצד שני, במהלך התק...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא