אם העוגן בעל תעודת תקן אירופאי, יש לו גם מפרט טכני מסודר, מבוסס על תהליך בדיקות קפדני משולב עם תהליך ייצור מבוקר. אין צורך בבדיקת העוגן עצמו.
אם העוגן אינו בעל תעודת תקן אירופאי ובלי נתונים טכניים מסודרים או עם נתונים טכניים מבוססים רק על בדיקות פנימיות של יצרן לא מוכר, יש לבצע בדיקות שליפה. לגבי הגזירה, אפשר להאריך את החוזק בהתחשבות של פלדה 3.8 (הכי חלשה שקיים בשימוש בעוגנים) או בפלדה אחרת אם יש הוכחה של מעבדה לגבי סוג פלדה שממנו עשוי העוגן.
אם העוגן מיוצר על ידי יצרן מוכר, עם טבלאות עומסים מסודרות או עם בדיקות מעבדה מוכרת בתנאים דומים לזו של האפליקציה שעליו אנחנו מייעדים אותו, מסתכלים על היחס בין התסבולת המשוערת לעומס שיופעל על העוגן. אם ההפרש גדול, לדוגמה פי 5 יותר, אין לפי דעתנו צורך של בדיקת שליפה. אם היחס קטן מ-5, יש לפי דעתנו לבצע בדיקת שליפה כי אין אפשרות מבדיקת שליפה בודדת לקבוע תסבולת כללית.
2 - המבצע
רב הכשלים בתחום העיגון מגיעים מביצוע לקוי ולא בהתאם להוראות היצרן (מדי פעם גם זה חסר). במיוחד בתחום העיגון כימי, שבו אחוז יחסית גדול של ההתקנות לא טובות. בוודאי שהדרכות מועילות מאוד בנושא אבל מעט ספקים של עוגנים נותנים שירות כזה למבצעים.
ברב המקרים, מבקשים בדיקות כדי לבדוק את טיב ההתקנה של העוגן. אבל בהרבה מקרים, נציג של הספק או הקבלן יתקין את העוגן המיועד לבדיקה בצורה שונה מהדרך שיותקן על ידי הפועלים באתר כדי לוודא שהבדיקה תעבור. במצב כזה, אנחנו מפספסים את כל מטרת הבדיקה. אם רוצים לבדוק את טיב ההתקנה, לא יכול להיות הבדל בין צורת התקנת העוגן הנבדק לשאר העוגנים.
הבעיה הינה במצב בו בודקים את העוגנים עד הרס, ואנחנו גורמים לנזק באזור שבו אנחנו צריכים עוגן, וזה מחייב תיקונים ועבודות נוספות. או כאשר אנחנו בודקים את העוגן רק עד העומס החלקי, בדרך כלל עומס תכן ויכול להיות שהעוגן מחזיק 51% מהתסבולת הנדרשת והבדיקה לא מגלה לנו את הכשל. יש לציין שגם עוגן שמותקן לא טוב יחזיק חלק מהעומס הנדרש.
הפתרון האידאלי למצב זה הינו שהמפקח ילווה כמה דקות את הפועל המתקין, יבדוק את שיטת העבודה שלו ויבקש ממנו להתקין עוגן אחר בצורה דומה, במרחק ממנו. כך, מוודאים שהעוגן הותקן באותה דרך מהעוגנים אחרים, ומאפשרים בדיקה אמתית עד הרס של העוגנים.
הבדיקה הזאת מחויבת לפי דעתנו במיוחד בעוגנים כימיים (בעוגנים מכניים, לרב, אפשר להעריך את טיב התקנה על ידי בדיקה ויזואלית), במיוחד אם העומסים הנדרשים קרובים לעומסים המקסימליים המותרים לאותו עוגן או באפליקציות עם כמויות גדולות מאוד של עוגנים/קוצים.
3- החומר רקע
אם החומר רקע הינו בטון במצב סטנדרטי, הנתונים ברורים. אם הבטון במצב רע, לא תקני, עם סדקים רחבים, התקפת קורוזיה או כדומה, מומלץ מאוד לבצע בדיקת שליפה כדי לבדוק התנהגות הקיר רקע (הבדיקה חייבת להיות עם רגליים במרחק גדול מהעוגן הנבדק כדי לאפשר בדיקה גם של כשל החומר רקע עצמו. בדיקה הכוללת ג'ק המותקן ישירות על הקיר לא תאפשר בדיקה נכונה).
כשאין נתונים טכניים מסודרים לעוגן על החומר רקע הספציפי.
הבלוקים בישראל שונים מהבלוקים באירופה ואי אפשר לסמוך על טבלאות מיצרנים מחו"ל. אם לעוגן בדיקות רבות שבוצעו על רקע מסוים, ואם היחס בין התסבולת לעומס המופעל גדול, אין צורך לבצע בדיקת שליפה. במצב שבו אין הרבה בדיקות לעוגן ברקע מסוים ואנחנו מתכוונים כן להשתמש ברבע מהתסבולת המשוערת, מומלץ לבצע בדיקת שליפה.
שימו לב שאם החומר רקע לא אחיד, יש לעשות מספר בדיקות באזורים שונים כדי לקבל תמונה התנהגותית לפי כל מצב.
איזה סוגי בדיקות קיימים ?
1 - בדיקה עם תזוזה לפי הנחיות של התקן האירופאי.
1 - איך העוגן הותקן ? (כי לרב הספק הוא מתקין העוגן לפני שהוא בודק אותו)
האם הוא הותקן עם אותם האביזרים בהם משתמשים הפועלים בשטח ? האם הוא ביצע פעולות נוספות של ניקוי חור שלא יבוצעו בהמשך על ידי הפועלים ? האם הוא התקין את העוגן בעומק שיותקן בפועל בהמשך. האם הוא לא הוסיף לדוגמה דבק בתוך הדיבל כדי לשפר את התוצאות... וכולי.
2 - מכשירי בדיקת שליפה של ספקים בנויים בדרך כלל על חלק התופס את ראש העוגן, על שולחן קטן ומכשיר הידראולי לשליפה. אם החלק שתופס את הראש מגיע עד גובה השולחן, העומס הנבדק יהיה אינסופי... יש לשמור מרווח בין החלקים בכל אורך הבדיקה.
3 - האם הבודק מעלה את העומס בשלבים כדי לבחון תחילת התזוזה ?
מומלץ מאוד לדרוש תיעוד של הבדיקה בסרטון. הבודקים בדרך כלל לא אוהבים את זה, כי זה פותח דלת למחלוקת -כל עוד יש מספר על דף, קשה להתווכח. כשיש סרטון אפשר לטעון שקביעת הכשל לא הייתה נכונה וגם לחשוף מהלכים לא כשרים כל מיני קומבינות שהבודק יכול לנסות לעשות בזמן הבדיקה. אנחנו מאמינים שמי שטוען שהוא ישר מספיק כדי לבדוק עבודה או מוצר, לא אמור לפחד משקיפות מלאה. ובוודאי ספק, שיש בו חשד טבעי, אמור להוכיח דרך זה שקיפות יתר.
לסיכום
יש לקחת בחשבון מה איכות העוגן בו משתמשים, מי יעשה את העבודה ואיפה ועל פי כך, לקבוע מתי לדרוש בדיקה שליפה ואיזו בדיקת שליפה.
יש לדרוש שקיפות מלאה מהבודק ומהי שיטת קביעת הכשל ולזכור שעל מנת לבדוק טיב התנהגות של עוגנים, יש לבדוק את העוגנים במצב זהה לזה שהעוגן יהיה מותקן בפועל, מכל הבחינות. עבודת המפקח הינה גם לבדוק התאמה מלאה בין הדוגמה לעוגן האמתי.
אם העוגן בעל תעודת תקן אירופאי, יש לו גם מפרט טכני מסודר, מבוסס על תהליך בדיקות קפדני משולב עם תהליך ייצור מבוקר. אין צורך בבדיקת העוגן עצמו.
אם העוגן אינו בעל תעודת תקן אירופאי ובלי נתונים טכניים מסודרים או עם נתונים טכניים מבוססים רק על בדיקות פנימיות של יצרן לא מוכר, יש לבצע בדיקות שליפה. לגבי הגזירה, אפשר להאריך את החוזק בהתחשבות של פלדה 3.8 (הכי חלשה שקיים בשימוש בעוגנים) או בפלדה אחרת אם יש הוכחה של מעבדה לגבי סוג פלדה שממנו עשוי העוגן.
אם העוגן מיוצר על ידי יצרן מוכר, עם טבלאות עומסים מסודרות או עם בדיקות מעבדה מוכרת בתנאים דומים לזו של האפליקציה שעליו אנחנו מייעדים אותו, מסתכלים על היחס בין התסבולת המשוערת לעומס שיופעל על העוגן. אם ההפרש גדול, לדוגמה פי 5 יותר, אין לפי דעתנו צורך של בדיקת שליפה. אם היחס קטן מ-5, יש לפי דעתנו לבצע בדיקת שליפה כי אין אפשרות מבדיקת שליפה בודדת לקבוע תסבולת כללית.
2 - המבצע
רב הכשלים בתחום העיגון מגיעים מביצוע לקוי ולא בהתאם להוראות היצרן (מדי פעם גם זה חסר). במיוחד בתחום העיגון כימי, שבו אחוז יחסית גדול של ההתקנות לא טובות. בוודאי שהדרכות מועילות מאוד בנושא אבל מעט ספקים של עוגנים נותנים שירות כזה למבצעים.
ברב המקרים, מבקשים בדיקות כדי לבדוק את טיב ההתקנה של העוגן. אבל בהרבה מקרים, נציג של הספק או הקבלן יתקין את העוגן המיועד לבדיקה בצורה שונה מהדרך שיותקן על ידי הפועלים באתר כדי לוודא שהבדיקה תעבור. במצב כזה, אנחנו מפספסים את כל מטרת הבדיקה. אם רוצים לבדוק את טיב ההתקנה, לא יכול להיות הבדל בין צורת התקנת העוגן הנבדק לשאר העוגנים.
הבעיה הינה במצב בו בודקים את העוגנים עד הרס, ואנחנו גורמים לנזק באזור שבו אנחנו צריכים עוגן, וזה מחייב תיקונים ועבודות נוספות. או כאשר אנחנו בודקים את העוגן רק עד העומס החלקי, בדרך כלל עומס תכן ויכול להיות שהעוגן מחזיק 51% מהתסבולת הנדרשת והבדיקה לא מגלה לנו את הכשל. יש לציין שגם עוגן שמותקן לא טוב יחזיק חלק מהעומס הנדרש.
הפתרון האידאלי למצב זה הינו שהמפקח ילווה כמה דקות את הפועל המתקין, יבדוק את שיטת העבודה שלו ויבקש ממנו להתקין עוגן אחר בצורה דומה, במרחק ממנו. כך, מוודאים שהעוגן הותקן באותה דרך מהעוגנים אחרים, ומאפשרים בדיקה אמתית עד הרס של העוגנים.
הבדיקה הזאת מחויבת לפי דעתנו במיוחד בעוגנים כימיים (בעוגנים מכניים, לרב, אפשר להעריך את טיב התקנה על ידי בדיקה ויזואלית), במיוחד אם העומסים הנדרשים קרובים לעומסים המקסימליים המותרים לאותו עוגן או באפליקציות עם כמויות גדולות מאוד של עוגנים/קוצים.
3- החומר רקע
אם החומר רקע הינו בטון במצב סטנדרטי, הנתונים ברורים. אם הבטון במצב רע, לא תקני, עם סדקים רחבים, התקפת קורוזיה או כדומה, מומלץ מאוד לבצע בדיקת שליפה כדי לבדוק התנהגות הקיר רקע (הבדיקה חייבת להיות עם רגליים במרחק גדול מהעוגן הנבדק כדי לאפשר בדיקה גם של כשל החומר רקע עצמו. בדיקה הכוללת ג'ק המותקן ישירות על הקיר לא תאפשר בדיקה נכונה).
כשאין נתונים טכניים מסודרים לעוגן על החומר רקע הספציפי.
הבלוקים בישראל שונים מהבלוקים באירופה ואי אפשר לסמוך על טבלאות מיצרנים מחו"ל. אם לעוגן בדיקות רבות שבוצעו על רקע מסוים, ואם היחס בין התסבולת לעומס המופעל גדול, אין צורך לבצע בדיקת שליפה. במצב שבו אין הרבה בדיקות לעוגן ברקע מסוים ואנחנו מתכוונים כן להשתמש ברבע מהתסבולת המשוערת, מומלץ לבצע בדיקת שליפה.
שימו לב שאם החומר רקע לא אחיד, יש לעשות מספר בדיקות באזורים שונים כדי לקבל תמונה התנהגותית לפי כל מצב.
איזה סוגי בדיקות קיימים ?
1 - בדיקה עם תזוזה לפי הנחיות של התקן האירופאי.
1 - איך העוגן הותקן ? (כי לרב הספק הוא מתקין העוגן לפני שהוא בודק אותו)
האם הוא הותקן עם אותם האביזרים בהם משתמשים הפועלים בשטח ? האם הוא ביצע פעולות נוספות של ניקוי חור שלא יבוצעו בהמשך על ידי הפועלים ? האם הוא התקין את העוגן בעומק שיותקן בפועל בהמשך. האם הוא לא הוסיף לדוגמה דבק בתוך הדיבל כדי לשפר את התוצאות... וכולי.
האם הוא הותקן עם אותם האביזרים בהם משתמשים הפועלים בשטח ? האם הוא ביצע פעולות נוספות של ניקוי חור שלא יבוצעו בהמשך על ידי הפועלים ? האם הוא התקין את העוגן בעומק שיותקן בפועל בהמשך. האם הוא לא הוסיף לדוגמה דבק בתוך הדיבל כדי לשפר את התוצאות... וכולי.
2 - מכשירי בדיקת שליפה של ספקים בנויים בדרך כלל על חלק התופס את ראש העוגן, על שולחן קטן ומכשיר הידראולי לשליפה. אם החלק שתופס את הראש מגיע עד גובה השולחן, העומס הנבדק יהיה אינסופי... יש לשמור מרווח בין החלקים בכל אורך הבדיקה.
3 - האם הבודק מעלה את העומס בשלבים כדי לבחון תחילת התזוזה ?
מומלץ מאוד לדרוש תיעוד של הבדיקה בסרטון. הבודקים בדרך כלל לא אוהבים את זה, כי זה פותח דלת למחלוקת -כל עוד יש מספר על דף, קשה להתווכח. כשיש סרטון אפשר לטעון שקביעת הכשל לא הייתה נכונה וגם לחשוף מהלכים לא כשרים כל מיני קומבינות שהבודק יכול לנסות לעשות בזמן הבדיקה. אנחנו מאמינים שמי שטוען שהוא ישר מספיק כדי לבדוק עבודה או מוצר, לא אמור לפחד משקיפות מלאה. ובוודאי ספק, שיש בו חשד טבעי, אמור להוכיח דרך זה שקיפות יתר.
מומלץ מאוד לדרוש תיעוד של הבדיקה בסרטון. הבודקים בדרך כלל לא אוהבים את זה, כי זה פותח דלת למחלוקת -כל עוד יש מספר על דף, קשה להתווכח. כשיש סרטון אפשר לטעון שקביעת הכשל לא הייתה נכונה וגם לחשוף מהלכים לא כשרים כל מיני קומבינות שהבודק יכול לנסות לעשות בזמן הבדיקה. אנחנו מאמינים שמי שטוען שהוא ישר מספיק כדי לבדוק עבודה או מוצר, לא אמור לפחד משקיפות מלאה. ובוודאי ספק, שיש בו חשד טבעי, אמור להוכיח דרך זה שקיפות יתר.
לסיכום
יש לקחת בחשבון מה איכות העוגן בו משתמשים, מי יעשה את העבודה ואיפה ועל פי כך, לקבוע מתי לדרוש בדיקה שליפה ואיזו בדיקת שליפה.
יש לדרוש שקיפות מלאה מהבודק ומהי שיטת קביעת הכשל ולזכור שעל מנת לבדוק טיב התנהגות של עוגנים, יש לבדוק את העוגנים במצב זהה לזה שהעוגן יהיה מותקן בפועל, מכל הבחינות. עבודת המפקח הינה גם לבדוק התאמה מלאה בין הדוגמה לעוגן האמתי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה