דילוג לתוכן הראשי

רשומות

שיפור מיגון

שיפור מיגון תחום ונושא הבטיחות זוכה לחשיבות ותשומת לב רבה במדינת ישראל וזאת נוכח המצב הביטחוני הרגיש המלווה את שגרת יומנו. אחד מאמצעי הבטיחות החיוניים והמועילים הינו המיגון הביתי. מיגון ביתי נועד לאפשר לנו להגיע למרחב מוגן בזמן קצר ובמהירות רבה וזאת בכל מקרה ומצב חירום. שיפור מיגון הינו תהליך ומלאכה מקצועית שנועדו לשפר את המרחב המוגן בדירה ובסביבה העסקית וזאת על מנת להבטיח שכל מי שנמצא בסביבה יהיה מוגן בעת חירום. שיטות יעילות לשיפור מיגון תחום שיפור המיגון זוכה לעלייה במודעות ולתאוצה והרחבה של פתרונות המיגון למצבי חירום. דירות רבות בישראל הינן מיושנות ואינן עומדות בתקן פיקוד העורף לבניית מרחב מוגן דירתי. מצב זה, הביא למתן הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף הקובעות כי כל מי שאינו עומד בתקנים הרלוונטיים לבניית ממ"ד, יכול לבנות שיפור מיגון הכולל כמה פתרונות יעילים בתחום המיגון: הפיכת חדר קיים לממ"ד –  ניתן להפוך חדר קיים בבית למרחב מוגן דירתי היכול לאכלס ולהכיל את כל בני הבית וזאת במקרה חירום. מדובר באמצעי שיפור מיגון החייב לעמוד בתקנים הרלוונטיים של פיקוד
פוסטים אחרונים

איך לדעת אם הבטון סדוק בתכנון עוגנים

דמיינו שתי חברות ביטוח ששולטות על 65% מהשוק העולמי בתחום שלהם ושכל המחוקקים והמומחים בתחום הינם ממונים או יהיו ממונים על ידן. וקיימת מחלה יחסית נדירה שיכולה להצדיק את הכפלת מחיר הביטוח ושילוש הרווחים. והמומחים הממומנים על ידי החברות קובעים שכל חולה "שקיים בו סיכון לקבל את המחלה" חייב לעשות את הביטוח בלי הגדרה ברורה מי בסיכון. האם המחלה קיימת, כן. האם כדי להיות מבוטח מובטח עדיף לקחת את הביטוח הזה ? כן. אבל האם יש סבירות סטטיסטית לחייב את כל האנושות לקחת ביטוח כשמקרי המחלה הם בודדים. מאמר זה ידון בסוגיה זו בנושא בטון סדוק. מתי לקבוע בתכנון שהבטון סדוק או לא סדוק, זו החלטה תכנונית שתשפיע מאוד על התכנון ועוד יותר על עלות העיגון. אין ספק, והתופעה נחקרה לעומק ולרוחב במרחקים בעולם שיש השפעה של סדק רחב על תסבולת העוגן ויש הגדרות ברורות בתקנים בינלאומיים לגביו. השאלה אינה מה התסבולת על עוגן מותקן בסדק אלא מה הסבירות לעוגן באפליקציה רגילה להיות מותקן בסדק דומה לזו מוגדר בתקנים רובם אם לא כל המחקרים בנושא ממומנים על ידי ספקי עוגנים. אותם ספקים שמרו

מתי צריכים לבצע בדיקת שליפה של עוגנים ?

תשובה לשאלה זו כוללת מרכיבים רבים. ראשית מבחינת תקנים, התקן האירופאי לא מחייב בדיקת שליפה כשהעוגן בעל תעודת תקן אירופאי ומותקן לפי הגדרות הנמצאות בה. (אין לנו תקן בישראל בנושא). זאת אומרת, שלכאורה, אין צורך של כל בדיקה של עוגן כל עוד ה עוגן  בעל תעודת תקן אירופאי. וכל עוגן בלי תעודת תקן אירופאי, חייב לעבור בדיקה. למרות זאת, באין ספור מקרים, אסונות נמנעו בזכות בדיקה שנעשתה על עוגנים בעלי תקנים אירופאים שיצאו לא מתאימים. אם כך, האם בדיקות של עוגנים הינן הכרחיות או מיותרות ? בואו נבחין בשלושה מרכיבים המשפיעים על החלטה זו : העוגן, המבצע, החומר רקע. 1 - ה עוגן אם ה עוגן  בעל תעודת תקן אירופאי, יש לו גם מפרט טכני מסודר, מבוסס על תהליך בדיקות קפדני משולב עם תהליך ייצור מבוקר. אין צורך בבדיקת העוגן עצמו. אם העוגן אינו בעל תעודת תקן אירופאי ובלי נתונים טכניים מסודרים או עם נתונים טכניים מבוססים רק על בדיקות פנימיות של יצרן לא מוכר, יש לבצע בדיקות שליפה. לגבי הגזירה, אפשר להאריך את החוזק בהתחשבות של פלדה 3.8 (הכי חלשה שקיים בשימוש בעוגנים) או בפלדה אחרת אם י

איזה עוגן מתאים לחיפוי אבן בהתאם לתקן הישראלי

מדריך פשוט לבחירת העוגן הנכון תלחצו פה אם אתם מחפשים עוגנים לחיזוק חיפוי אבן קיים . תלחצו פה אם אתם מחפשים עוגנים לחיזוק חיפוי קרמיקה   . תלחצו פה אם אתם מחפשים עוגנים לחיפוי אבן רטוב חדש  (ת''י 2378 חלק 2 או ת''י 1872 חלק 2) -זה החיפוי עם הרשת שמחוברת לקיר עם עוגנים והאבן מחובר לרשת עם סיקות- תלחצו פה אם אתם מחפשים עוגנים לחיפוי אבן בהדבקה חדש   (ת''י 2378 חלק 4 או ת''י 1872 חלק 4) -זה החיפוי עם האבנים מודבקים לקיר עם עוגן המחבר את האבן ישירות לקיר- תלחצו פה אם אתם מחפשים עוגנים לחיפוי אבן יבש חדש  (ת''י 2378 חלק 3) -זה החיפוי אבן עם המערכת בגב האבן הכולל פרופילים מיועדים- לחיפוי רטוב  (ת''י 2378 חלק 2 או ת''י 1872 חלק 2) לזוויתן : עוגן  ASA-G M12x110   בקרבה לים ( MTH A4 M12x110 ) לרשת : עוגן  GX-L M10x80  + בורג 8x100 גלוון חם + שייבה 8x40 גלוון חם (בקרבה לים הבורג חייב להיות נירוסטה) במידה והרשת במרחק גדול מ-2 ס''מ מהקיר רקע, בגלל שכיבת איטום או דומה, יש לחשב את אורך הד